ת"א 35323-06-11

תקציר

התובעת, א.י, והוריה תבעו את פרופ' עמי עמית בגין רשלנות רפואית בעקבות לידה מורכבת שגרמה לשיתוק מוחין של א.י. בתביעה נטען כי פרופ' עמית, שביצע את טיפולי ההפריה החוץ גופית של א.י. ועקב אחר ההריון בסיכון גבוה שבא בעקבותיו, לא ביצע את הבדיקות הנדרשות שהיו מגלות סימני מצוקה ופיגור גדילה תוך רחמי (IUGR). רשלנות זו, לטענתם, גרמה לנזק ראייתי שלא ניתן לקבוע באיזה שלב אירע הנזק לא.י. וניתן היה למנוע אותו. ההגנה טענה כי ההיריון היה במעקב תקין וכי הנזק אירע בשלב מוקדם יותר של ההריון ולא ניתן היה למנוע אותו. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הימנעותו של פרופ' עמית מהפניית היולדת לבדיקות נוספות בשבוע ה-34 להריון מהווה רשלנות רפואית. רשלנות זו גרמה לנזק ראייתי מובנה והעבירה את נטל ההוכחה אל הנתבע. בית המשפט הגיע למסקנה כי סביר להניח שהרשלנות החמירה את מצבו של א.י., שכן גילוי מוקדם יותר יכול היה להקטין את הנזק. עם זאת, מאחר שהנזק החל ככל הנראה בסביבות השבוע ה-32, סיום ההיריון בשבוע 34 עשוי היה לצמצם אך לא למנוע אותו, והנתבעת לא הייתה אחראית למלוא הנזק. בית המשפט העריך את אחריותה של הנתבעת ב-50% מסך הנזק, שכלל 100% נכות, קיצור תוחלת החיים והפסדים כספיים ניכרים בגין טיפול בעבר ובעתיד, אובדן השתכרות והוצאות רפואיות. לאחר ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי, סך הפיצויים שנפסקו היה 3,989,264 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אשר ניתן בהעדר הצדדים ביום 3.3.2014.