על"ח 59680-11-24

תקציר

הערר, שעניינו היתר פיטורים לפי חוק חיילים משוחררים, יידחה. החלטת ועדת התעסוקה על מתן ההיתר עומדת בעינה, שכן בית הדין לא מצא טעויות משפטיות בקביעתו בדבר היעדר זיקה בין שירות המילואים של המערער לבין פיטוריו או בקביעתו בדבר "טעמים מיוחדים" להיתר. הוועדה, הנחשבת לגוף מעין שיפוטי, פעלה במסגרת סמכותה בניהול הדיון ובהחלטה שלא לשמוע עדים. גם טענות המערער בדבר פגמים פרוצדורליים בהתנהלות הוועדה לא היו משכנעות. החלטת הוועדה הייתה מפורטת ומנומקת, על סמך הראיות שהוצגו, ולא הייתה הצדקה להתערבות בית המשפט בממצאיה העובדתיים. זאת ועוד, בית המשפט לא ראה עילה להתערב בקביעת הוועדה בדבר קיומם של שני התנאים המצטברים למתן היתר הפיטור. הוועדה אף הטילה ספק בצורך בפיטורים לקראת תום התקופה, אך בסופו של דבר מצאה כי היעדרותו של המערער מהעבודה וחוסר הקשר עם החברה הצדיקו זאת. הסעדים המבוקשים בערר – ביטול היתר הפיטור, החזרת הדיון בבקשה לוועדה והוראה על ביטול נימוקי הוועדה – נדחו כולם. בית הדין הביע הערכה לחיילי המילואים, אך אין בהחלטתו כדי לפגוע בהערכה הגדולה או להשפיע על תביעות עתידיות בדבר זכויותיה התעסוקתיות של המערערת. המערערת תישא בהוצאות החברה בסך 10,000 ₪, וניתן להגיש ערעור כדין לבית הדין הארצי לעבודה.