בר"ע 999/05

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא האם לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום סמכות לדון בהתנגדות לביצוע שטר ובבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות כאמור. לשכת ההוצאה לפועל הפנתה את העניין לבית משפט השלום, שדחה את בקשת הארכת המעצר ופסק לטובת ביצוע השטר. לאחר מכן פנה המשיב להוצאה לפועל בעילה "פרעתי", אשר נדחתה על ידי הלשכה בנימוק שהחלטת בית משפט השלום בטלה ומבוטלת בשל היעדר סמכות מהותית, שכן העניין היה צריך להידון בבית המשפט לענייני משפחה. המבקשת, חמותו של המשיב, ערערה על החלטה זו כדי לבטל את פסק הדין של ההוצאה לפועל ולהחזיר את ההתנגדות לבית משפט השלום. בית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות נקבע לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 108(א) ו-109(א) לתקנות ההוצאה לפועל, יחד עם סעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט בלעדית ב"ענייני משפחה". המונח "ענייני משפחה" מוגדר כתביעה אזרחית בין יחיד לבן משפחה המעוררת סכסוך בתוך המשפחה. התנגדותה של המשיבה לביצוע השטר הוגשה כנגד המבקשת, שהייתה אז חמותה אך הפכה לחמותה לשעבר בעת מתן ההחלטה. לשכת ההוצאה לפועל קבעה כי המבקש, כהוריו של בן זוג לשעבר, נופל להגדרת "בן משפחה", והסכסוך אכן היה עניין משפחתי. עם זאת, החלטת לשכת ההוצאה לפועל הייתה מיותרת ופגומה בקביעת המועדים הרלוונטיים לבחינת הסמכות. הערעור בפני בית המשפט ביקש לקבוע את מועד העלאת טענת חוסר הסמכות ואת השפעתה על תוקפה של החלטת בית משפט השלום. הגישה המסורתית אפשרה להעלות טענה של היעדר סמכות מהותית בכל שלב של הדיון. ואולם, במקרה דנן, המשיבה לא העלתה את הטענה במספר הזדמנויות קודמות, לרבות במהלך הדיון בבית משפט השלום, שם יוצגה על ידי בא כוחה, ובחרה שלא לערער על החלטת בית משפט השלום. לפיכך קבע בית המשפט כי כעת נמנע מהמשיב להעלות את טענת חוסר הסמכות. החלטת ההוצאה לפועל, שקבעה כי פסק דינו של בית משפט השלום בטל, בוטלה, והתיק הוחזר ללשכת ההוצאה לפועל כדי שיכריע בתביעת "פרעתי" לגופה. הערר התקבל והעניין הועבר בהתאם ללשכת ההוצאה לפועל. פסק הדין לא נצטווה להתבצע, ושני הצדדים נשאו בהוצאותיהם.