ת"א 16264-09-11

תקציר

הנתבעים ביקשו כי התובעת, חברה בע"מ, תפקיד ערבות כספית בסך 500,000 ש"ח לפחות לכיסוי הוצאותיהם במקרה של הפסד משפט, כפי שאושר בסעיף 353א לחוק החברות ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי. הנתבעים טענו כי סיכויי ההצלחה של תביעת התובעת הם מזעריים, כי לחברה התובעת אין נכסים יקרי ערך או פעילות כלכלית, וכי מנהלה משתמש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה כמגן. עוד נטען כי מצבה הכלכלי הרעוע של החברה גרם לכך שלא תוכל לשלם את הוצאותיהם אם הנתבעים יזכו, וכי סכום התביעה בסך 25 מיליון שקל הוא ניסיון להטריד ולהפחיד אותם. התובעת השיבה כי סיכויי הצלחתה גבוהים, תוך מתן עובדות מפורטות התומכות בתביעתה, וכי מצבה הכלכלי איתן, עם פעילות עסקית ונכסים רווחיים בישראל. כמו כן, הם הכחישו כי יזמו פרסומים כלשהם בנוגע לתביעה בסך 25 מיליון שקל וטענו כי בקשת הנתבעים מהווה ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים. בית המשפט מצא כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את יכולתה לכסות את הוצאות הנתבעים במקרה של הפסד, תוך התייחסות לדוחות כספיים, אישור רואה חשבון והודעה מהבנק של התובעת המעידה על יתרה בסך 202,800 ש"ח. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין צורך לבחון את סיכויי הצלחת התביעה, אך ציין כי גם התובע הוכיח די הצורך סיכויי הצלחה גבוהים. לפיכך, קבע בית המשפט כי אין הצדקה לחייב את התובע להפקיד ערבות, ודחה את בקשת הנתבעים. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשאת בהוצאות הבקשה ופסק לתובע 3,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין.