תא"ק 15199-07-20

תקציר

בית המשפט אינו נדרש להתייחס לכל טענה שהועלתה, ומתייחס רק לטענות משמעותיות המקדמות את ההחלטה. מטרת הדיון בבקשת רשות להתגונן היא למנוע דיון בתביעות שאין להן סיכוי להצליח. כך, גם הגנות חלשות יורשו להתקדם, שכן נטל ההוכחה בשלב זה הוא על הנתבע. המקרה הנדון מתייחס לסכסוך הלוואה הנוגע לרכישת דירה, כאשר התובע טוען כי הנתבע חייב להם כספים. תפקידו של הנתבע בעסקה היה לשמש ערב להלוואה שניתנה לאדם אחר, מר יניב, על ידי התובע. לנתבע מספר טענות, ביניהן כי התובע היה צריך לצרף את מר יניב לתביעה, כי הוא היה רק ערב ולא צד ישיר, וכי ההלוואה הייתה בלתי חוקית ולכן ההסכם אינו תקף. בית המשפט מוצא כי רבות מטענות הנאשם אינן ברורות וחסרות ראיות, וחלקן אף סותרות זו את זו. כך למשל, הנתבע טען תחילה כי הצ'קים נגנבו, אך בהמשך הודה כי ניתנו, וכן טען כי החוב נפרע, אך לא ידע להסביר מדוע התבקשה ארכה לחוב. גרסת התובע לאירועים טרם נחקרה בחקירה נגדית, ובית המשפט אינו יכול להכריע לגופו של עניין בשלב זה. עם זאת, הנאשם הציג הגנה אפשרית, אם כי חלשה, ולכן ניתנת לו רשות להתגונן. החלטה זו מותנית בכך שהנאשם יפקיד 20,000 ₪ בשני תשלומים, לכיסוי הוצאות ההליך. אם תשלומים אלה לא ישולמו, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה, והמועד הנוכחי ייחשב כמועד פסק הדין.