ע"פ 723/00

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור ולערעור נגדי על מקרה של גרימת מוות ברשלנות בתאונת מפעל. הנתבעים היו בעלי המפעל ומנהלו הכללי. הקורבן היה עובד בן 21 שמת לאחר שבגדיו נתפסו בגלילי לבד של מכונה ומשכו אותו פנימה, מה שהוביל למותו. הבעלים והמנהל הורשעו בעבירה על סעיף 304 לחוק העונשין ונגזרו עליהם קנס של 30,000 ש"ח ו-5,000 ש"ח בהתאמה, לצד שנת מאסר על תנאי למנהל. הן הבעלים והן המנהל ערערו על גזר הדין, ואילו המדינה ערערה על גזר הדין וביקשה להטיל מאסר על המנהל. הסוגיה המשפטית העיקרית בערעור הייתה האם התיקון לחוק העונשין, ששינה את נוסח תקן האדם הסביר לתקן האדם הפשוט, אכן הפחית את הדרישות להוכחת רשלנות, ואם כן, כיצד יש ליישמו. בית המשפט קבע כי התיקון אכן מוריד את הרף להוכחת רשלנות, וכי יש להחילו על אמת מידה אובייקטיבית המבוססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה. באשר להפרת חובת הזהירות, קבע בית המשפט כי היה על הנתבעים לצפות את התאונה, גם על פי התקן החדש, שכן פתח המכונה לא היה מגודר, לא היה שילוט והנפגע היה חסר ניסיון. זאת ועוד, בית המשפט טען כי רשלנות הנפגע לא ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי, כפי שניתן היה לצפות. לבסוף, בית המשפט דחה את שני הערעורים, ומצא את הכרעת הדין וגזר הדין מוצדקים.