ע"א 51064-01-14

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור והופך את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי תביעת התובע התיישנה. עניינו בהסכם הלוואה בין בנק (המערער) לבין לקוח (המשיב), ועניינו מועד תחילתה של תקופת ההתיישנות. בית המשפט המחוזי קבע כי עילת התביעה התגבשה עם אי פירעון תשלום הלוואה, וכי החוב כולו נפרע באופן מיידי. עם זאת, פסק הדין קובע כי זכותו של הבנק לדרוש פירעון מיידי קמה רק לאחר שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים הבאים, ותקופת ההתיישנות מתחילה ממועד דרישה כזו. עוד נקבע כי גם אם הוגשה דרישה לפירעון מלא בשנת 2001, הודאת המשיב בחוב מאפסת את תקופת ההתיישנות. לפיכך, התביעה על סך 364,213 ₪ אינה חסומה על פי חוק והמשיבה מחויבת לשלם סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. בנוסף, נדרש המשיב לכסות את הוצאותיו של המערער בסך 10,000 ₪. השופטים משה דרורי ועודד שחם מסכימים עם פסק דינה של הנשיאה.