ע"א 29617-09-14

תקציר

התובעת, שוויתרה בעבר על זכותה לתבוע פיצויים בגין תאונת דרכים, תובעת כעת נזקים שנגרמו לכאורה כתוצאה מטיפולים רפואיים רשלניים בעקבות התאונה. הנתבעים בתביעה הנוכחית לא היו צדדים להתדיינות הקודמת. השאלה המרכזית היא האם תביעתו הנוכחית של התובע חסומה מכוח עקרון ייחוד העילה, כפי שנקבע בסעיף 8(א) לחוק פלתד, הקובע כי אם עומדת לנפגע עילת תביעה לפי חוק זה, אזי קמה חסם מהגשת תביעה לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדחות את תביעת התובע על הסף, שכן הודתה כי העובדות מהוות תאונת דרכים. עם זאת, רוב השופטים במקרה הנוכחי פוסקים לטובת התובעת, וקובעים כי יש לראות את פסק הדין הקודם ככזה שקבע כי לתובעת לא הייתה עילת תביעה לפי חוק פלתד, ועל כן אין לשלול ממנה את האפשרות לפיצוי מעוולות אחרות. זאת ועוד, הנתבעים הנוכחיים לא היו צד לתיק הקודם, ויש לאפשר לתובעת להציג את תביעתה הנוכחית. השופטים מורים לבית המשפט קמא לשמוע ראיות בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים ולקבוע את אחריות הנתבעים לפי דיני הנזיקין. אם תביעתה של התובעת תצליח, אזי הנתבעים יהיו אחראים לפצות אותה על נזקיה. בתוך כך, השופטת ברכה בר-זיו קובעת כי אין מקום לדון בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים, ועל בית משפט קמא לדון רק באחריות הנאשמים.