דנ"פ 9614/11

תקציר

תושב בית חאנון ברצועת עזה עתר לבג"ץ בבקשה לשקול מחדש את פסיקתו הקודמת שאישרה את הרשעתו בעבירות של סחר בנשק וקשירת קשר לביצוע פשע, ובפרט אספקת נשק לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין". בעתירה נטען כי הדין הישראלי אינו חל על העבירות שביצע ברצועת עזה, אשר הונעו על ידי רווח כלכלי אישי ולא התכוונו לפגוע בביטחון המדינה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, תוך שמירה על פרשנותו הקודמת לסעיף 13(א) לחוק העונשין, המרחיב את הדין הישראלי גם על עבירות זרות העלולות לפגוע בביטחון, בכלכלה או ביסודות המדינה, לרבות סחר בנשק ועבירות קשירת קשר. פסק הדין העמיק את הפרשנות הקיימת מבלי להוות חידוש משפטי או קושי משפטי, ופעולותיו של העותר, שנועדו להפיק רווחים ממכירת נשק לארגון טרור, נפלו בגדרו של סעיף זה. ללא הצדקה נדחתה העתירה, ואישרה את הרשעתו וגזר דינו המקוריים של בית המשפט המחוזי בירושלים.