ת"ד 5828-12-22

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה בקלות ראש, אי כניעה בעת פנייה שמאלה, התנהגות הגורמת נזק וחבלה בפועל לפי פקודת התעבורה ותקנותיה. כתב האישום נבע מתאונה שגרם הנאשם בעת שנהג במונית, בה נגרמו חבלות של ממש לרוכב אופנוע ונזק לכלי הרכב המעורבים. רשלנותו של הנתבע נמצאה בינונית, נוכח היעדר נסיבות חמורות כמו התעלמות מרמזור אדום או נהיגה בשכרות. תוצאות התאונה היו חמורות, והובילו לקטיעת הטחול של רוכב האופנוע ולאשפוזו למשך חודש. הפסיקה ונסיבות התאונה הביאו להחלטת השופט. מדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה כרוכה בהתחשבות במידת הרשלנות ובהשלכות התאונה. השופט קבע כי טווח הענישה ההולם יהיה מאסר על תנאי של שלושה חודשים עד שלוש שנים, פסילה בפועל מנהיגה למשך 6-30 חודשים וקנס או פיצוי. בגזר הדין התחשב השופט במצבו הבריאותי והכלכלי הקשה של הנאשם, ברשלנות התורמת של רוכב האופנוע שלא היה מורשה לנהוג, בתיקון כתב האישום בשלב מאוחר ובקבלת האחריות והחרטה של הנאשם. גורמים אלה הציבו את עונשו של הנאשם בקצה התחתון של הקשת. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי, פסילה בפועל מנהיגה למשך 15 חודשים, 12 חודשי פסילה על תנאי ופיצוי בסך 4,000 ₪ לנפגע. השופט הסביר את השלכות גזר הדין והתווה את אמצעי התשלום לכל קנס כספי. ההחלטה התקבלה בנוכחות הצדדים, ולנתבע זכות ערעור כדין.