ת"א 16633-11-18

תקציר

הנאשם מכר דירה פעמיים: תחילה לששון ולאחר מכן לטימופייב. בנק מזרחי העניק הלוואה לטימופייב על סמך הצהרות כוזבות של הנתבע כי זכויותיו בדירה נקיות מכל שעבוד. התובע, חברת ביטוח, שילם תביעה של עו"ד כהן, עורך דינו של ששון, שנמצא רשלן בכך שלא הגן על האינטרסים של מרשו ובעקבות זאת חויב לפצות את ששון על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מאובדן הדירה לטימופייב. כעת מבקשת חברת הביטוח להשיב תשלומים אלה מהנתבעת. תחילה קובע השופט כי החוב שהנתבע חב לתובע הוא אכן חוב בר תביעה כהגדרתו בחוק, וכי הנתבע לא סולק מחוב זה לאחר הכרזתו על פשיטת רגל. לאחר מכן פונה השופט לשאלה האם התקיימו התנאים לשבב - המונח המשפטי לזכות הסוברוגציה של המבטח לאחר תשלום תגמולי ביטוח. המסקנה היא שיש להם. מתקיימים שלושת התנאים לזכות ההחזר של המבטחת: ראשית, גביית חבות התובע כלפי עו"ד כהן על פי פוליסת הביטוח; שנית, התובע שילם בפועל את תגמולי הביטוח; ושלישית, לעו"ד כהן הייתה זכות לפיצוי מהנתבע. השופטת דוחה את טענות הנתבע כי תנאי השבב לא קוימו, וקובעת כי רשלנותו של עו"ד כהן אינה שוללת את זכותו לפיצויים, כי התובע זכאי לתשלומים שהוא דורש, וכי טענת הרשלנות של הנתבע משוללת כל יסוד וחסרת תימוכין. עוד נקבע כי מעשיו של הנתבע מקימים את אחריותו בנזיקין. לאחר מכן פונה השופט לשאלת הנזק וקובע כי התובעת זכאית לקבל בחזרה את התשלומים ששילמה בעקבות פסק הדין הסופי, וכן את ההוצאות שנפסקו בהליכים קודמים. עם זאת, התשלומים הנוספים ששילם התובע עבור עו"ד כהן – עבור ייצוגו המשפטי והוצאות פרוצדורליות אחרות – אינם ברי החזר, שכן החוק מאפשר למבטחת לקבל החזר רק עבור תגמולי הביטוח ששולמו. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 401,222 ₪ וכן 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בנוסף להפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. כמו כן חויבה הנתבעת להשיב לתובעת חלק יחסי מאגרות בית המשפט ששילמה.