ת"א 79695-12-20

תקציר

בית המשפט מקבל את התביעה כנגד הנתבעים – החברה לבנייה רוויה, יורם ואסף – בגין הפרת חוזה במהלך בניית ביתו של התובע. החברה נמצאת בבעלותו של יורם, שהוא מקבל ההחלטות ומי שמנהל את העסק תחת חסותו של אסף, שהוא רק בעלים ראשי. יורם והחברה אחראים לאי סיום הבנייה על פי ההסכם והנספח שנחתם. הם לא התחילו את העבודות תוך 14 יום מקבלת היתר הבנייה, והעבודות בוצעו ברשלנות ועם ליקויי בנייה. לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובע פיצוי חוזי בסך 135,000 ₪, 35,000 ₪ בגין עוגמת נפש, אגרת בית משפט, עלות חוות דעת מומחה ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪. הסכומים ישולמו ביחד ולחוד. בית המשפט מטיל אחריות אישית גם על יורם ואסף בשל חוסר תום לב, התנהגות מרמה וליקויי בנייה חמורים. יורם, בעל ניסיון רב בתחום הבנייה, הטעה את התובע לחשוב כי העבודות יכולות להימשך ללא היתר וכי החברה אחראית ואמינה. בינתיים, אסף עמד מנגד ולא עשה דבר כדי למנוע את ההטעיה, למרות שהיה מודע לה. גרסתו של התובע לאירועים, כפי שהוצגה בתביעתו המקורית, התקבלה ברובה. לפי גרסה זו, לאחר שהנתבעים נטשו את אתר הבנייה, פנה בנו של יורם, איציק, לתובע וטען כי יסיים את בניית הבית. התובע הסכים ושילם לאיציק, אך בסופו של דבר גם הוא עזב את המקום. למרות זאת, בית המשפט מצא כי איציק פעל מטעם הנתבעים גם לאחר חתימת התוספת, והנתבעים אינם יכולים לטעון אחרת שכן לא הביאו כל ראיה לסכסוך עם איציק. ככלל, התנהלות הנתבעים לאורך כל ההליך התאפיינה בהטעיה ורשלנות, ועל כן הם אחראים לנזקים שנגרמו לתובע.