ה"פ 7123-06-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למחלוקת על עסקת מקרקעין. השאלה המרכזית הייתה האם מזכר הבנות שנחתם בין התובעים (המבקשים) לבין הנתבעים (המשיבים) מהווה הסכם מחייב. בית המשפט מצא כי התזכיר אכן היה חוזה מחייב מבחינה משפטית. התזכיר פירט את תנאי עסקת הנדל"ן, לרבות אופי העסקה, הצדדים המעורבים, המחיר ומועדי התשלום, דבר המצביע על כוונת הצדדים להיות מחויבים בה. הדבר ניכר מלשון המסמך ומהתנהגות הצדדים לאחר מכן, ובפרט מפעולות המשיבים בעקבות ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי התזכיר לא בוטל כדין. המשיבים ניסו לבטל את החוזה, בטענה שהמבקשים הוליכו אותם שולל בנוגע למעמד הבעלות בנכס. אולם, בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי המשיבים היו מודעים לכך שהנכס לא היה רשום על שם המבקשים בעת כריתת ההסכם. גם הודעת הביטול של המשיבים ניתנה זמן רב באופן בלתי סביר לאחר שהתגלתה ההטעיה הנטענת. יתר על כן, בית המשפט דחה טענות אחרות לביטול, וציין כי נראה כי המניע האמיתי של המשיבים לביטול החוזה היה חוסר שביעות רצון מהמחיר, שאינו סיבה מוצדקת לאי אכיפה. המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 15,000 ₪.