עת"מ 1697-03-20

תקציר

בית המשפט דחה את העתירות שערערו על תוצאות מכרז פומבי למתן שירותי ניתוחי עיניים בלייזר למכבי שירותי בריאות, בשל חוסר שחר בטענות העותרים. למכרז היו שתי מטרות: שמירה על עקרונות השוויון, השקיפות והיושרה בהליך המכרזי הפומבי, ובחירת ההצעה הטובה והמשתלמת ביותר. תפקידו של בית המשפט אינו לשמש "ועדת מכרזים עליונה" אלא להתערב רק כאשר קיימים פגמים שאינם עולים בקנה אחד עם דיני המכרזים הציבוריים. אלא אם קיימת חריגה קיצונית מהסבירות המינהלית, נמנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעתה של הרשות לעניין תנאי הסף. מאחר שהתנאי המוקדם של המכרז חייב את המציעים להפעיל מכון לניתוחי לייזר בעת הגשת ההצעות, ופרשנותם של העותרים הייתה בלתי סבירה ונועדה לפסול הצעות אחרות, העדיף בית המשפט את הפרשנות המספקת את הצעות המשתתפים. בית המשפט מצא כי התנהלותה והחלטותיה של מכבי היו סבירות על פי עקרונות המכרז הפומבי, וכי קשיי העותרים במסמכי המכרז לא היו משכנעים. בנוסף, ביטול זכייתו של מציע אחר היה סביר, שכן הוא התבסס על טעות, והמציע לא התכוון להקים חדר ניתוח באזור הזוכה. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר הימנעותה של ועדת המכרזים מלשקול את מחיר דמי הבחירה של המומחה וביטולו של רכיב האיכות, וקבע כי הדבר לא השפיע על תוצאות המכרז. יתר על כן, החלטת הוועדה לבטל הצעה נוספת בשל חוסר בהירות לא הייתה בלתי חוקית, שכן עמדת המציע הובעה בבירור ושימוע לא היה משנה את התוצאה. לבסוף, בית המשפט מצא כי ועדת המכרזים שקלה את כל הגורמים הרלוונטיים ולא חרגה באופן משמעותי מהסבירות המנהלית. העתירה נדחתה, והעותרים נדרשו לשלם הוצאות משפט למשיבים.