עת"מ 6206-11-14

תקציר

העתירה שהגישה חברת רכטר ייזום והשקעות בע"מ עוסקת בחובות ארנונה שיוחסו להם על ידי עיריית הרצליה בשתי תקופות שונות: 2009 ו-2013. החברה עתרה להפסקת הגבייה המנהלית של חובות אלה, שהעירייה יזמה כמעט חמש שנים לאחר יצירתם לכאורה. שני הצדדים העלו טענות לשיהוי זה כנגד זה, אותן דחתה השופטת בשל מורכבות התיק והזמן שחלף מאז הצטברו החובות. המחלוקת העיקרית בנוגע לחוב של 2009 התמקדה בבעלות על הנכסים המדוברים. רכטר טענה כי הודיעה כדין לעירייה כי היא אינה הבעלים של הנכסים, וכי חברה אחרת, שמעיית, מחזיקה בהם. השופט הסכים עם רכטר וקבע כי החברה סיפקה ראיות מספיקות לכך שהודיעה לעירייה על שינוי הבעלות, וכי הימנעותה של העירייה מלעדכן את רישומיה בהתאם גרמה לכך שהיא אינה יכולה כעת לחייב את רכטר בחוב. לגבי החוב של 2013, לא הייתה מחלוקת שרכטר היה הבעלים של הנכסים המדוברים. החברה טענה כי היא זכאית לפטור מתשלום ארנונה משום שהנכסים היו ריקים בתקופה זו. עם זאת, השופט פסק לטובת העירייה, וקבע כי רכטר לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך את החלטת העירייה ולפצוח את חזקת התקינות המוקנית להחלטות מנהליות. לפיכך הורה השופט לרכטר לשלם את החוב לשנת 2013. לפיכך, העתירה התקבלה באופן חלקי. העירייה הונחתה לבטל את החוב של 2009, ואילו רכטר נדרש להסדיר את החוב של 2013. עם התשלום האחרון על ידי רכטר, העירייה תסיר את העיקולים על חשבונות החברה. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים וניתנה ביום 22.11.2019.