עת"מ 21145-04-23

תקציר

העותרים, בני זוג נשואים, מתגוררים בדירה ציבורית המנוהלת על ידי עמיגור ניהול נכסים בע"מ קרוב לארבעה עשורים. הם ביקשו לרכוש את הדירה במחיר מוזל, בטענה לנכות ולהנחות במגורים לטווח ארוך. עם זאת, ועדות משרד הבינוי והשיכון דחו את בקשותיהם וטענו כי העותרים אינם עונים להגדרת "נכה" והכנסתם עולה על סף הזכאות. העותרים טענו כי החלטות המשרד שגויות וביקשו חלופות שונות להנחות בשכר דירה וברכישה. המדינה טענה כי ההחלטות היו כדין וכי יש לדחות את העתירה בגין אי הכללתו של עמיגור כמשיב. בית המשפט מצא כי פרשנותם של העותרים לחוק בדבר הנחות בוותק אינה נכונה וקיבל את שיטת החישוב של המשרד. עוד צוין כי העותרים לא מסרו לוועדה מסמכים מהותיים חדשים הנוגעים לדרגת נכותם ורמת הכנסתם. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי החלטות מנהליות נבחנות על סמך המידע הקיים בעת קבלתן. מאחר שפג תוקפו של חוק הדיור הציבורי, לא יכלה הוועדה לדון מחדש בבקשת העותרים בנסיבות חדשות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה וקבע כי החלטות המשרד היו סבירות ותואמות את החוקים והנהלים הרלוונטיים. כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו.