ע"ע 3354-10-10

תקציר

פסק הדין דן בשני ערעורים הנוגעים לסכסוך עבודה בין מר מדאי לבין מעסיקו לשעבר. בית הדין המחוזי פסק חלקית לטובת מר מדאי, ושני הצדדים ערערו על ההחלטה. שופט בית המשפט לערעורים, לאחר ששקל את הטענות והראיות, הגיע למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של מר מדאי, בעוד שערעור החברה צריך להתקבל באופן חלקי. השופט הסכים עם ממצאי בית הדין האזורי לפיהם מר מדאי פוטר ולא התפטר, אך גם כי הפיטורים לא היו בלתי חוקיים שכן מר מדאי לא הוכיח כי מניעי החברה היו נגועים. בנוסף, אישר השופט את החלטת בית הדין המחוזי בתביעותיו של מר מדאי לתשלום אגרות, פיצויי פיטורים והטבות נוספות, שכן מר מדאי לא הביא ראיות מספיקות. עם זאת, השופט מצא צדק בטיעוני החברה בנוגע לגובה הפיצוי בגין הלנת שכר בחודש נובמבר. השופט קבע כי יש לתקן את החלטת בית הדין האזורי כך שתפחית את פיצוי הלנה בגין אותו חודש ל-25% מהסכום הכולל שנפסק למר מדאי. ההחלטה התקבלה בהתחשב בנסיבות ובהוראות חוק הגנת השכר. פסק הדין מזכיר גם את דחיית טענותיו של מר מדאי בעניין ביטוח מנהלים ומקיים את החלטת בית הדין האזורי בעניין גובה ההוצאות שנפסקו למר מדאי. ככלל, פסק הדין בערעור שומר במידה רבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך מבצע תיקונים קלים, המביאים לניצחון חלקי של החברה.