ע"א 1411/11

תקציר

שני ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהורה למערערים לפצות את המשיב בגין נזקים שנבעו מרשלנותם. המשיב, שסבל מפצעים מזוהמים ברגלו, טען כי המערערים, לרבות רופא משפחתו, כשלו באבחון וטיפול בסוכרת שלו במועד, דבר שהוביל לקטיעת רגלו. בית המשפט המחוזי מצא את המערערים רשלניים באופן חמור והורה להם לשלם למשיב 2,361,817 ₪. שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון על ממצאי הרשלנות וגובה הפיצוי. בית המשפט העליון קבע כי קביעת הרשלנות של בית המשפט המחוזי והקשר הסיבתי שלה לנזקי המשיב היא סבירה ועובדתית, ובכך אישר את חבות המערערים. עם זאת, בית המשפט העליון הסכים חלקית עם טענת המערערים בדבר הפיצוי המופרז שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי. נמצא כי ההפחתה של 159,052 ₪ לקצבת שירותים מיוחדים מתגמולי המשיב הייתה מוצדקת בשל מחדליו. עם זאת, היא החליטה להוסיף לסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי 150,000 ₪ בגין קצבת הניידות, מאחר שהמערערים לא חלקו על טענה זו בהליך בערכאה הנמוכה יותר. מכאן, שסך הפיצויים שנפסקו למשיב עמד על 2,511,817 ₪. בקשות הצדדים לשכר טרחת עורך דין נדחו, למעט סכום נוסף של 10,000 ₪ שנפסק למשיב. השופט א' רובינשטיין והשופט א' פוגלמן הסכימו עם פסק דינו של השופט נ' הנדל.