בש"פ 1250/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על צו פיקוח ומעקב שהוצא לעבריין מין. המערערת טענה כי הצו, שכלל תנאי האוסר על החזקה, צפייה ושימוש בחומר פורנוגרפי, לא התבסס על ראיות קונקרטיות ופגע בזכויותיהם. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך ציון נסיבות אישיות וגורמי סיכון הקשורים למערער. גורמים אלה כללו חוסר אמפתיה לקורבנות, חוסר תובנה לגבי סיכון, ועיסוק בעבר במין, שכלל צפייה בפורנוגרפיה מדי יום. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של חוק הפיקוח היא להגן על הציבור וכי יש להתאים את תנאי הפיקוח לעבריין הספציפי. במקרה דנן, היה חשש ממשי כי צריכת חומרים פורנוגרפיים עלולה להגביר את מסוכנותו המינית של המערער, דבר המצדיק את ההגבלה. זאת ועוד, נוכח עברו המטריד של המערער ומסוכנות גבוהה לטווח ארוך, אישר בית המשפט את תוקפו של הצו כ-3.5 שנים. פסק הדין הדגיש את חשיבות המידתיות וההערכה הפרטנית במקרים אלה, תוך הכרה בסיכונים הטמונים ברצידיביזם בעבירות מין.