בד"א 34/12

תקציר

הערעור מעמיד בסימן שאלה את משך החלת כללי האתיקה על מתמחים שסיימו את התמחותם אך לא עברו את הבחינה. באופן ספציפי, היא מבקשת לקבוע אם כללי האתיקה ממשיכים לחול לנצח על מי שנכשל בבחינה או אם הם מפסיקים לחול בשלב מסוים. אם האחרון, אז מתי הם מפסיקים לחול? בא כוח המערער דוגל בפרשנות תכליתית של חוק לשכת עורכי הדין, אשר צריכה לשאוף בהקשר זה להגן על המטרות, היעדים, האינטרסים, הערכים והמדיניות שהחוק נועד להגשים. לדברי היועץ, פרשנות זו מובילה למסקנה כי כללי האתיקה צריכים לחול על מי שסיים את התמחותו אלא אם כן החוק קובע במפורש אחרת. עם זאת, התשובה מדגישה כי פרשנות החוק צריכה להיות מילולית כאשר לשון החוק מפורשת, ומציינת כי הכללים יכולים להפסיק לחול על מתמחה או מועמד לחברות בכל עת אם יבחרו להודיע על ביטול בקשתם. הערעור דן גם בהשלכותיו של סעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, המכפיף את המועמדים לסמכות ולסמכות המשמעת של הלשכה במהלך התמחותם ועד לקבלת החלטה סופית בדבר קבלתם כחברים. בתשובה צוין כי מסעיף זה משתמע כי הכללים ממשיכים לחול רטרואקטיבית מסיום ההתמחות ועד למתן ההחלטה בבקשת המועמד. עם זאת, מצופה מהלשכה לקבל החלטה זו בתוך זמן סביר, כפי שקובע המשפט המנהלי. במקרה הספציפי הנדון, יצוין, כי המועמד נקט בצעדים להתקבל ללשכת עורכי הדין ויש לראות את הבקשה כתלויה ועומדת עד לקבלת החלטה. מאחר שהמשיב לא הוכיח כי הבקשה נדחתה לפני ההפרה הנטענת של כללי האתיקה ביום 17.4.07, ומאחר שנטל ההוכחה מוטל על המשיב, הערעור מתקבל גם בנימוקים אלה. לפיכך, התלונה נדחית, ופסק דינו המקורי של בית הדין המשמעתי בטל מעיקרו.