ע"פ 1764/04

תקציר

הערעורים הם על גזר הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בחיפה. הנאשמים, תושבי תחום השיפוט של המועצה המקומית אבו סנאן וחברי מועצה, הורשעו בכך שלא דיווחו על עסקאות בינם לבין עצמם או עם קרוביהם, כנדרש בצו המועצות המקומיות. הם הורשעו גם במרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין בשני אישומים כל אחד. השאלות המרכזיות בערעורים הן האם התנהגותם של הנאשמים עולה כדי העבירות האמורות והאם יש בהן קלון. הנתבעים טענו, כי שגה בית משפט קמא בהתייחסותו לאופן רכישת טובין ושירותים, כי מטרת הערעור היא להבהיר את פסק דינו של בית משפט קמא, כי קשרי המשפחה הנדונים היו נחלת הכלל ועל כן אי הדיווח היה פורמלי בלבד, וכי לא הוזהרו על ידי עורכי דינם בדבר הצורך בדיווח. עוד טענו הנתבעים כי חלק מהעסקאות אושרו בדיעבד וחלקן לא דווחו משום שסברו כי הן ידועות לכל. המשיב טען, כי יש לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא בדבר ידיעת חוסר התקינות של מעשי הנאשמים, וכי מעשיהם של המערערים כרוכים בבושת פנים. דו"ח מבקר המדינה, שהוגש לבית המשפט, נדון אף הוא, ובית המשפט קבע כי מאחר שהצדדים לא הסכימו במפורש שהוא יוגש כראיה לתוכנו, לא ניתן להשתמש בו ככזה. בית המשפט הרשיע את המערערים בעבירות של אי התייצבות כנאשם ובמרמה והפרת אמונים בחלק מהאישומים. עוד קבע בית המשפט כי יש במעשיהם של המערערים משום קלון, והחזיר את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין, בהתחשב בעבירות הנוספות בהן הורשעו בערעורים.