ת"א 3827-12-07

תקציר

הסוגיה העומדת על הפרק סובבת סביב שאלת ההסכמה מדעת להליך רפואי, בפרט בכל הנוגע לטיפול IVF. התובעים, שעברו את הטיפול, טענו כי אינם זוכרים שחתמו על טפסי ההסכמה וכי הטפסים היו מטעים, לא תפורים באופן פרטני ולא הסבירו כראוי את סיכוני ההליך. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי התובעות אכן חתמו על שני טפסי הסכמה, טופס הסכמה כללית וטופס הסכמה ספציפי, אשר יידעו אותן כראוי על הסיכונים הכרוכים בהחזרת עוברים מרובים, לרבות האפשרות להפלה מוקדמת. החתימות על שני הטפסים זוהו על ידי התובעים במהלך עדותם. הטפסים נחתמו עם תחילת טיפולי ההפריה החוץ גופית של התובעים ולא נדרשו להיחתם שוב ושוב לאורך כל ההליך. בית המשפט קיבל את גרסת הרופא הנתבע לפיה הסביר לתובעים בעל פה את הסיכונים, ומצא אותה אמינה ועולה בקנה אחד עם הפרקטיקה המקובלת של הרופא ועם הנסיבות הכלליות. רצונן העז של התובעות בילדים, המשך הטיפול אצל הרופא לאחר ההפלה, ועדותה של חברה ששמעה את התובעת מדברת על הלחץ שהפעילה על הרופא להחזיר כמה שיותר עוברים, תמכו כולם בגרסתה של הרופאה. בנוסף, בית המשפט הכיר בכך שעניינה של התובעת חריג בשל ההיסטוריה הרפואית שלה והקשיים בהשגת ביציות, המצדיקים החזרת חמישה עוברים. החלטת הרופא נמצאה כהפעלה סבירה של שיקול דעתו ובמסגרת הסטנדרטים של הפרקטיקה הרפואית המקובלת. בסך הכל, הראיות הראו כי התובעים קיבלו מידע הולם והסכימו להליך ההפריה החוץ גופית. משכך, נדחתה התביעה נגד הרופא בגין היעדר הסכמה מדעת, והתובעים חויבו בתשלום שכר טרחת הנתבעים והוצאות משפט, בסך 25,000 ₪.