ת"א 18574-07-09

תקציר

התובעים, בני זוג שהצטרפו כדיירים בפרויקט להקמת שכונת מגורים, הגישו תביעה לצו מניעה וסעד כספי כנגד הנתבעים, בטענה כי תשתיות ציבוריות הוצבו בחצר ביתם שלא כדין. בין הנתבעים היו ארגון לוחמי צה"ל, שארגן את הפרויקט, היו"ר דרור הלוי, החברה המפקחת משה ואביב מנדיל מהנדסים בע"מ, מועצה אזורית בנימין והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. התובעים גילו כי שלוש מערכות תשתית ציבוריות – ניקוז, ביוב ותברואה – עברו במגרשם וגרמו לנזקים אסתטיים, רעש ומטרדי ריח. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל התיישנות ושיהוי בהגשה. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים פעלו בשקידה והגישו את התביעה בתוך התקופה הסטטוטורית. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי המערכות הציבוריות הועברו שלא כדין למגרש התובעים, שכן הן לא הוזכרו בהסכם והפרו את היתר הבנייה. בית המשפט חילק את האחריות בין הנתבעים. הנתבעת 1 (העמותה) והנתבעת 4 (החברה המפקחת) חויבו ביחד ולחוד באחריות לאי פירוט המערכות הציבוריות בהסכם ולאי מתן מענה הולם לטענות התובעים. בית המשפט הורה להם לבצע שינויים במערכות הציבוריות ולשלם לתובעים דמי שימוש, נזקים לא ממוניים, הוצאות והוצאות משפט. התביעה נגד הנתבע 2 (דרור הלוי) נדחתה מאחר שאחריותו "נבלעה באחריות העמותה". באשר לנתבעים 5 ו-6 (המועצה האזורית והוועדה המקומית), מצא בית המשפט כי הם אינם אחראים לאי הצבת המערכות הציבוריות כראוי, שכן לא היו מודעים לחריגה מההיתר עד לאחר התקנת המערכות. פסק הדין קבע שינויים נקודתיים במערכות הציבוריות והתווה פיצוי כספי לתובעים, לרבות דמי שימוש, נזקים לא ממוניים, הוצאות והוצאות משפט, עם הוראות חלופיות אם הנתבעים לא יבצעו את השינויים הנדרשים עד למועד שנקבע.