ע"ע 300145/98

תקציר

פסק הדין בעניין מוטב, שעניינו דחיית תביעת המערערים, נסוב בעיקרו סביב סוגיות פרוצדורליות הנוגעות לפיצול סעדים בסכסוכי עבודה. עניינה של התביעה בשתי תביעות נפרדות שהגישו המערערים לבית הדין האזורי. המערערים תבעו תחילה שכר שלא שולם, ולאחר מכן הגישו תביעה שנייה בגין תביעות נוספות הקשורות לעבודה בעקבות פיטורים לכאורה. בית הדין האזורי דחה את התביעה השנייה בנימוק שהוא למעשה חוזר על עילת התביעה הראשונה מבלי לבקש סעד פיצול שאושר על ידי בית המשפט, כנדרש בתקנות בית הדין לעבודה. המערערים חלקו על קביעה זו, וטענו כי דחיית תביעתם השנייה מונעת מהם לבקש צדק, שכן הם נדרשו לבקש סעד מיידי בגין שכר שלא שולם ובהמשך מימשו תביעות נוספות עם בחינת מלוא זכאותם לאחר סיום העסקתם. המערערים התנגדו לטיפול הפרוצדורלי שאילץ אותם לוותר על תביעות אחרות. בסופו של דבר לא מצא בית הדין הבודק בסיס לדחיית התביעה השנייה על הסף, בקובעו כי טענות הנוגעות לסיום העסקה מצדיקות דיון נפרד ולא תמיד נובעות מאותה עילה. בית המשפט מתח ביקורת על ההקפדה של בית הדין האזורי על התקנות הפרוצדורליות, והדגיש כי התקנות משרתות את רדיפת הצדק ולא מפריעות לה, ואינן אמורות לפגוע באופן בלתי הוגן בתובעים. פסק הדין תמך בזכותם של המערערים להשמיע את טענותיהם באופן מאוחד והדגיש את הצורך בהגינות פרוצדורלית, תוך ביטול הדחייה וחיוב המשיב בתשלום הוצאות משפט. הדגש הכללי היה על כך שכללים פרוצדורליים לא יפגעו בצדק מהותי, במיוחד בסכסוכי עבודה הנוגעים לזכויות סוציאליות של עובדים.