רע"א 24260-10-21

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך שותפות במקרקעין הנוגע לחלקה 36 באבו סנאן. המשיב, אחד הבעלים הרשומים, תבע את המבקש ובעלי דין נוספים, בטענה כי המבקש החל בבניית החלקה ללא הסכמה, וביקש פסק דין חלקי למינוי מודד שיכין תכנית חלוקה לפירוק השיתוף. המבקשת טענה כי טענת המשיבה אינה תקפה, כי הסתיר מידע חיוני אודות הפקעת החלקה לצרכי ציבור, וכי היא הבעלים החוקיים היחידים של יתרת השטח לאחר ההפקעה. עם זאת, בית משפט קמא הכריע לטובת המשיב, בציינו כי הבעלות על יתרת השטח לאחר ההפקעה שייכת לכל בעלי המגרשים באופן יחסי. בית משפט קמא גם לא מצא כל ראיה לכך שהבעלים האחרים הסכימו לתכנית החלוקה שהציגו המבקש והמועצה המקומית, וכי היתר הבנייה שניתן למבקש לא שינה את זכויות הקניין. משלא היה מרוצה מהחלטת בית המשפט קמא, ביקש המבקש רשות ערעור. עם זאת, השופט דחה את הבקשה, הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא והדגיש כי הבעלות על יתרת שטח החלקה לא השתנתה לאחר ההפקעה. השופט הצטרף גם לקביעתו של בית משפט קמא כי תכנית החלוקה והיתר הבנייה לא ביטלו את זכויות הקניין של בעלים אחרים. זאת ועוד, השופטת ציינה כי בית משפט קמא טרם קבע את אופן פירוק השותפות ועל כן הערעור היה מוקדם מדי. השופט הדגיש את התערבותה הנדירה של ערכאת הערעור בעניינים פרוצדורליים ואת שיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול דיונים. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צורך בתגובת המשיב, וכל צד נשא בהוצאות המשפט שלו.