ת"א 29511-05-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשות התובעים לגילוי מסמכים כנגד כל הנתבעים. התובעים ביקשו לתמוך את טענותיהם – הפרת חוזה, תיאור כוזב, לשון הרע ופגיעה במוניטין – באמצעות גישה למסמכים שונים. עם זאת, בית המשפט מצא את מרבית המסמכים המבוקשים לא רלוונטיים לסכסוך. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי אישור רכבת ישראל להתקשרות התובעים עם הנתבע 3, סמי, וסיום החוזה האמור לאחר מכן לבקשת רכבת ישראל, היו עובדות שאינן שנויות במחלוקת. משכך, המסמכים המבוקשים המעידים לכאורה על לחצים כלכליים שהובילו לסיום החוזה אינם רלוונטיים. יתר על כן, בית המשפט הדגיש את היקפם הרחב ואת רגישויותיהם המסחריות של המסמכים, והפך את גילוים למכביד על הנתבעים. רק הסעיפים הרלוונטיים בהסכם בין רכבת ישראל לבין סמי – השופכים אור על השפעתה של רכבת ישראל על התקשרותו של סמי עם התובעים – נדרשו לחשוף. התובעים ביקשו להוכיח את טענותיהם לתועלת כלכלית לנתבעת 3 מביטול החוזה, אך בית המשפט מצא רלוונטיות זו קלושה. בקשות נוספות לדיווחים, פירוט פעולות והסכמים חוזיים נדחו גם הם בשל חוסר רלוונטיות, חוסר מחלוקת או מעורבות של צדדים שלישיים. בית המשפט הזהיר את התובעים מפני ניסיון להרחיב את היקף הסכסוך באמצעות הליכי גילוי מסמכים נרחבים. כתוצאה מכך, חויבו התובעים לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך כולל של 20,000 ₪ הוצאות משפט. ההחלטה סימנה את סופו של שלב ההליכים המקדמיים, הורתה לתובעים להגיש רשימות עדים וקבעה לוח זמנים להמשך ההליכים.