רע"פ 7213/14

תקציר

המבקש במקרה זה הורשע בנהיגה בקלות לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה לאחר שעקף כלי רכב מימין ומשמאל במהירות גבוהה, ובהמשך נגזר דינו על ידי בית המשפט לתעבורה באשקלון. המבקש ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה כי לא הוזהר מפני האישומים נגדו וכי העבירה המוזכרת בדו"ח שונה מזו בה הורשע. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והביא את המבקש לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא משמעות משפטית בסוגיות שהועלו ולא היה חשש לעיוות דין. המבקש חלק בעיקר על קביעות המהימנות של הערכאות הנמוכות, שאינן עילה מתאימה לערעור, וההקלטות והעדויות שהוצגו בבית המשפט תמכו בגרסתו של השוטר לאירועים. כמו כן, נקבע כי הסמכות להרשיע נתונה לבתי המשפט, על סמך הראיות שהוצגו, ובית המשפט מצא כי המבקש הורשע כראוי בעבירה של נהיגה בקלות ראש. הדגש על מהירות בדו"ח המשטרתי נחשב לנסיבה מחמירה, וכן נדחו טענותיו של המבקש בדבר פגמים פרוצדורליים ופגיעה בזכותו להליך הוגן. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור של המבקש, ופסקי הדין של הערכאות הנמוכות עמדו בעינם.