תה"ג 32334-04-19

תקציר

פסק הדין דן בהליך ההסגרה ובמסגרת הנורמטיבית הרלוונטית המסדירה את הסגרתם של יחידים מישראל למדינות זרות המבקשות להעמידם לדין. במקרה דנן, בקשת ההסגרה מקורה בצ'כיה, המבקשת את הסגרתו של אדם המכונה המשיב. החוק מתווה תנאי הסגרה, לרבות קיומו של הסכם בין שתי המדינות וקיום דרישת "העבריינות הכפולה". המשיב אמנם אינו חולק על ריצוי העונש, אך השאלה המכרעת היא האם עליו לריצותו בישראל או בצ'כיה, התלויה בקביעת מעמד התושבות של המשיב בישראל בעת ביצוע העבירה. פסק הדין מכיר באתגרים הכרוכים בהסגרה, במטרה למנוע מישראל להפוך למקלט לפושעים תוך שמירה על זכויות הפרט. פסק הדין מדגיש את פרשנות המונח "תושב" בחוק ההסגרה, המתייחס לאדם בעל זיקה עמוקה, אמיתית ורחבה לישראל, ההופכת אותה למרכז חייו. פסקי דין קודמים קבעו מבחן אובייקטיבי וסובייקטיבי משולב לקביעת תושבות. המבחן האובייקטיבי בוחן קשרים הכוללים מגורים, משפחה, מקורות הכנסה וקשרים חברתיים, ואילו המבחן הסובייקטיבי בוחן את כוונתו של הפרט להשתקע בישראל דרך קבע. בדרך כלל, על התביעה מוטל נטל ההוכחה לקבוע כי האדם אינו תושב. אולם, במקרה דנן, הודאתו של המשיב בשימוש בדרכונים מזויפים ובמתן עדות שקר בהליכים בצ'כיה מסבכת את העניינים. התביעה טוענת כי פעולות אלה פוגעות ביכולתה להציג ראיות מדויקות לכניסותיו ויציאותיו של המשיב מהארץ. למרות זאת, פסק הדין פוסק לטובת המשיב, וקובע כי התביעה לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה בנוגע לאי תושבותו של המשיב בישראל. הראיות שהוצגו, לרבות מגוריו ארוכי השנים של המשיב בישראל, קשרי המשפחה והבעלות בנכסים, מצביעות על כך שישראל הייתה מרכז חייו. זאת ועוד, עדותו של המשיב, הגם שאינה נטולת בעיות מהימנות בשל הצהרותיו הכוזבות הקודמות, תומכת במסקנה כי היה תושב ישראל. קשריו המשפחתיים, הנדל"ניים והעסקיים, לצד ביקוריו התכופים בישראל, מעידים על זיקה חזקה למדינה. השופט רואה גם את השיהוי המשמעותי בהגשת בקשת ההסגרה, שפגע בזמינותן של ראיות אובייקטיביות. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי המשיב הוא תושב ישראל ולכן לא ניתן להסגיר לצ'כיה אלא עליו לרצות את עונשו בישראל. החלטה זו מתקבלת תוך איזון בין האינטרסים של שיתוף הפעולה במשפט הבינלאומי, חירויות הפרט ומניעת הפיכתה של ישראל למקלט לפושעים. השופטת מדגישה כי זכויות המשיב מוגנות מכוח חוק ההסגרה, והבקשה החלופית של ממשלת צ'כיה מכירה בזכאות זו. בנוסף, צוין בפסק הדין כי גם אם יימצא המשיב תושב חוץ, הוא עדיין יוכל להגיש בקשה לריצוי עונשו בישראל על פי חיקוקים שונים. כך, פסק הדין מבטיח שמירה על האינטרסים של המשיב תוך שמירה על מטרות דיני ההסגרה.