עמ"ת 8689-10-17

תקציר

המערער נעצר בחשד להקמה והפעלה של מעבדת סמים. כתב האישום נגדו הוגש ב-3 באוגוסט 2017. בא כוח המערער ביקש עיכוב בבחינת חומר הראיות. בית המשפט נעתר לבקשה ודחה את הדיון. במהלך הדיון שהתקיים לאחר מכן, מצא בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה נגד המערער. בית המשפט דחה גם את בקשת הסנגור לשחרר את המערער לחלופת מעצר והורה במקום זאת על הכנת תסקיר מבחן. התסקיר המליץ לשחרר את המערער, אך בית המשפט מצא כי החלופה המוצעת אינה מפחיתה במידה מספקת את הסיכון הנשקף ממנו ולכן סירב להורות על שחרורו. המערער ערער על צו המעצר. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר ראיות לכאורה, וקבעה כי די בראיות הנסיבתיות, אף שאינן ברמה הגבוהה ביותר, כדי לבסס סבירות סבירה להרשעה. גם ערכאת הערעור הסכימה כי אין להורות על שחרורו של המערער, אך מצאה כי היה על בית משפט קמא לשקול את האפשרות של המשך המעצר תחת פיקוח אלקטרוני. ערכאת הערעור הורתה על תסקיר משלים לבחינת אפשרות זו והמליצה כי בית המשפט קמא ישמע ישירות את המפקחים. את הדו"ח המשלים יש להגיש בתוך שבעה ימים ונקבע דיון בהתאם. פסק הדין ניתן ביום 12.11.2017 בנוכחות הצדדים.