דב"ע נה/198 - 0

תקציר

במקרה של ביטוח לאומי וקצבת ילד נכה, פסק בית הדין הארצי לעבודה בערעור של הורים שביקשו קצבת נכות רטרואקטיבית עבור ילדיהם הלבקנים, שגם להם היו בעיות ראייה. הערעור נדחה על סמך תקנה 6(א) לתקנות הביטוח הלאומי, הקובעת כי הגמלה תשולם מיום הגשת התביעה, ולא מתקופות שקדמו להגשת התביעה. ההורים הגישו את התביעה לאחר שנודע להם על בעיות הראייה של ילדיהם, אך ביקשו הטבות רטרואקטיבית לתקופה שבה הילדים היו צעירים בהרבה. בית המשפט בחן את ההבחנה בין סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר הגשת תביעות עד 12 חודשים לאחר היווצרות העילה, לבין תקנה 6(א), המתמקדת בתקופת התשלום ולא בהגשת התביעה. בית המשפט אישר את כוונת התקנה לטפל בצרכים שוטפים ולא בהוצאות העבר, שכן מצבם הבריאותי של ילדים יכול להשתנות במהירות, מה שמסבך הערכות לאחור. דעת מיעוט טענה כי תקנה 6(א) היא פרוצדורלית ואין בה כדי לסכל זכאות מיום היווצרותה. למרות הדעות השונות, דעת הרוב מצאה את התקנה סבירה במסגרת החוקית ודחו את התביעה להטבות רטרואקטיביות. פסק הדין הדגיש את ההיבטים הפרוצדורליים של מועדי ההגשה והתשלום לפי תקנות הביטוח.