תמ"ש 6280/02

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב הזכויות בחווה מספר 14 במושב בקוע. התביעה הוגשה על ידי שלוש אחיות נגד אלמנת אחיהן (הנתבע) ואחיינו המשותף (אף הוא נתבע), יחד עם הסוכנות היהודית, מושב עובדים ונכדתם של התובעים, בבקשה להוציא את הנתבעים מהמשק ולחלק את התמורה. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים ודחה את התביעה. ליבת המחלוקת נוגעת לזכויות במשק, אשר לטענת התובעים שייכות להם כיורשי אמם המנוחה, בעוד הנתבעים טוענים כי הזכות במשק הועברה לאשתו הנתבעת, כ"בן יורש", על ידי האם טרם מותה. השופט בוחן בהרחבה את המורכבויות המשפטיות סביב הזכויות במשק, המעוגנות בחוזה משולש בין מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והמושב. זכויות אלה, המוגדרות כסמכותיות, הן אישיות ואינן ניתנות בירושה, ואינן ניתנות להעברה ללא הסכמת המוסדות המיישבים. השופט מגיע למסקנה כי הזכויות במשק, כפי שנקבעו בחוזה המשולש, אינן מהוות חלק מעיזבון האם המנוחה. לפיכך, חוק הירושה אינו חל, והזכויות הועברו כדין לאשתו הנתבעת כ"בן יורש", בהתאם להוראות החוזה. העברה זו אושרה כדין על ידי הגופים המיישבים, והפכה את טענות התובעים לחסרות תוקף. בנוסף, השופט מוצא את טענות התובעים בדבר השפעה בלתי הוגנת, כפייה והטעיה אינן משכנעות, וקובע כי הם לא הביאו ראיות מספיקות. עדויות עדי ההגנה נחשבות אמינות יותר. לפיכך, השופט דוחה את התביעה, מורה לתובעים לכסות את הוצאות המשפט של הנתבעים, ומבטל את צו המניעה הזמני. פסק הדין מתיר גם את פרסום פסק הדין.