ערר 92002-03-20

תקציר

ועדת הערר לתכנון ובניה - מחוז חיפה פסקה את סכום הפיצויים שישולמו על ידי המשיבים, נתיבי ישראל והוועדה המקומית לתכנון ובניה, למערערת, בעלת תחנת דלק ומבנה מסחרי סמוך. המערערים טענו כי ערך הנכס שלהם ירד כתוצאה מאישור תמ"א 38, ששינה את ייעוד הנכס והמקרקעין הסמוכים לו. התביעה הראשונית דרשה פיצוי של יותר מ-23 מיליון שקל, אך הוועדה מצאה כי סכום זה מוגזם. תחת זאת, הוועדה בחנה בקפידה את השומה המייעצת וקיבלה את החישוב הנמוך יותר שנכלל בה, וקבעה כי ת"ל 38 הפחיתה את שווי הנכס בסך כולל של 2,658,508 ש"ח לפני מע"מ נכון למועד הקובע. סכום הפיצוי נקבע לפי שווי זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק ממועד התביעה ועד למועד התשלום בפועל. הוועדה קבעה גם את ההצדקה לפטור את המשיבים מתשלום פיצויים לפי סעיף 200 לחוק התכנון והבניה, ובסופו של דבר קבעה כי הפגיעה במערערת חרגה ממתחם הסבירות ויש הצדקה לשלם להם פיצויים. באשר להוצאות המשפט, החליטה הוועדה לחייב את המערערת בהוצאות נתיבי ישראל, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, בשל דרישת המערער לסכום פיצוי מופרז והתנהלותם במהלך ההליך. כן חויבו המשיבים לשלם למערערת פיצוי בסך של כ-2.6 מיליון ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.