ע"א 68012-05-19

תקציר

השופט קיבל את הערעור וביטל את ההחלטה שהתקבלה במשפט הקודם. בית משפט קמא פסק לטובת חברת הביטוח המשיבה, וקבע כי פוליסת הביטוח של המערערת מפני גניבה לא הייתה תקפה בעת גניבת הרכב. הפוליסה הותנתה בהתקנת עלוקה, דבר שהמערערת לא ביצעה. השופט מצא כי חברת הביטוח הודתה בהסכמה על שווי הרכב, וכי שווי הרכב בעת הגניבה עמד על 77 אלף שקל. השופטת קבעה כי חוזה הביטוח מחייב, חרף הימנעותה של המערערת מהתקנת העלוקה, שכן אמצעי המיגון היו אמצעי להפחתת סיכונים ולא תנאי מוקדם לכניסת הפוליסה לתוקף. כמו כן, חברת הביטוח לא הצליחה לבטל את הפוליסה מפני גניבה, שכן לא פעלה לפי נהלי הביטול, ולא הוכיחה כי הודיעה על כך לבנק שהחזיק בפוליסה כבטוחה. עוד קבעה השופטת כי חברת הביטוח לא הוכיחה כי אף מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, גם בפרמיות גבוהות יותר, ועל כן חויבה החברה בתשלום מלוא תגמולי הביטוח למערערת. חברת הביטוח חויבה לשלם למערער 77,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מ-30 יום לאחר הגניבה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.