עב"ל 74611-10-18

תקציר

הערעור מערער על דחיית תביעת המערערת להכיר בתאונה שאירעה ביום 23.7.2014 כפגיעה בעבודה. המערער טען, כי שגה בית הדין האזורי בכך שמנע מהמומחה הרפואי להתייחס להיבט מכריע של התאונה – העובדה שהמערער תפס את מעסיקו הנופל, דבר שגרם לו לפגיעה בגב. המוסד לביטוח לאומי חלק על טענה זו. בית הדין לעבודה החליט לשלוח למומחה הרפואי שאלת הבהרה בנוגע לפרט עובדתי זה, תוך הדגשה כי היא מוסכמת על שני הצדדים. שאלה זו מבקשת את חוות דעתו של המומחה בשאלה האם נפילתו של המעביד ופעולת תפיסתו של המערער, בהתחשב בגובה ובמשקל הכרוך בכך, משנות את המסקנה בדבר היעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין פגיעת הגב של המערער. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך במינוי מומחה רפואי נוסף בשלב זה, שכן יש לתת תחילה למומחה הנוכחי הזדמנות לשקול פרט חדש זה. החלטה זו נועדה להבטיח את מודעותו של המומחה לכל העובדות הרלוונטיות ולתת חוות דעת מקיפה על הקשר הסיבתי בין התאונה לבין פציעתו של המערער.