ב"ל 27068-07-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתובע שתובע את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעות שנגרמו לו במהלך עבודתו כמפעיל ציוד כ"תאונות עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. הצדדים חלוקים באשר למועד תחילת העסקתה של התובעת, כאשר התובעת טוענת כי החלה בשנת 1988 והנתבעת מנגד החלה בשנת 2006. התובע עתר לנתבעת בבקשה להכיר בפגיעות הגב, היד והשמיעה שלו כתאונות עבודה בשנים 2019 ו-2020 אך נדחה. התובע ערער לבית המשפט, ושני הצדדים הציגו את עדויותיהם וראיותיהם. נקודת המחלוקת העיקרית היא תקופת העסקתו של התובע, כאשר הנתבע מסכים כי עבד כמפעיל ציוד משנת 2006 ואילך אך חולק על המועד המוקדם יותר. התובע הציג דו"ח המפרט את עיסוקיו בחברות שונות בשנים 1988-2006, שרובן עסקו בעבודות עפר. השופטים, לאחר ששקלו את הראיות ואת עדותו העקבית של התובע, קיבלו את טענתו כי הוא עובד כמפעיל ציוד משנת 1988. עוד הסכימו השופטים כי עבודתו של התובע כללה נהיגה בכלי ציוד שונים וביצוע תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות, אשר גרמו לרעידות המשפיעות על גבו וידיו. על בסיס זה החליטו השופטים למנות מומחים רפואיים שיבדקו את הפציעות בידיו, בגבו ובצווארו. כמו כן, התובע טען ללקות שמיעה עקב חשיפה למכונות רועשות במהלך עבודתו. השופטים, לאחר ששקלו את העדויות והראיות, מצאו לנכון בתביעתו, וציינו כי התובע עבד בסמוך למכונות שפלטו רמות רעש מזיקות. הם הבחינו כי עדי הנתבע עצמם תמכו בגרסתו של התובע לאירועים. לפיכך, קבעו השופטים כי יש די ראיות למינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין בעיות השמיעה שלו. בית הדין קיבל את גרסת התובע לאירועים והעניק לו ליהנות מהספק באשר לתקופת העסקתו, ובחר להאמין לעדותו על פני רישומי הנתבעת. פסק הדין מהווה תקדים להכרה בפגיעות מאמץ חוזרות ונשנות ואובדן שמיעה כתאונות עבודה, וכעת ימונו מומחים רפואיים להמשך בירור טענות התובע.