בש"פ 7433/06

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לעסקת נשק שהשתבשה ולניסיון לשבש את החקירה העוקבת באמצעות זיוף ראיות. המערער במקרה זה היה שותפו של העבריין העיקרי, איוב עבדאללה, אשר מכר את נשקו שהונפק על ידי צה"ל תמורת 10,000 שקלים. המערער, שהעסיק את גיסו של איוב, יוסף בן סאמי אחמד שאקור, היה מודע לנשקו של איוב וביקש להשיג רימוני רסס. בזמן שהעסקה יצאה לפועל, איוב נעדר ללא חופשה מהצבא. כאשר הצבא יצא לחפש את איוב ואת הנשק, קשר אביו ג'מיל קשר קשר עם המערער ויוסף כדי להטעות את החקירה. יחד הם ביימו מתקפת שווא על איוב, שבמהלכה ריססו אותו בגז מדמיע כדי להפוך את התרחיש לאמין יותר. שלושתם – איוב, ג'מיל ויוסף – מסרו הצהרות מחזקות זו את זו על השתלשלות האירועים. אמנם חלו שינויים מסוימים בגרסאותיהם לסיפור, אך הם לא היו כה סותרים עד כדי שלילת המהימנות הכוללת של עדותם. בית המשפט לקח בחשבון גם את העובדה שהנשק המדובר לא נמצא והיווה איום פוטנציאלי על שלום הציבור, במיוחד בהתחשב בכך שהוא עלול להגיע לידיים הלא נכונות. בנוסף, הובאו ראיות לשיחות טלפון בין המערער לבין איוב, אותן ניסה המערער להסביר. השופט קבע כי קיימות די ראיות לכאורה וסכנה ממשית לשיבוש הליכי משפט – שיבוש שכבר נעשה ניסיון במהלך החקירה – כדי להצדיק את מעצרו של המערער עד תום ההליכים. החלטה זו אישרה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ודחתה את הערעור, תוך הדגשת הקוהרנטיות של דברי העדים וחומרת העבירה והסכנות האפשריות.