סע"ש 56278-08-19

תקציר

התובעת, שעבדה אצל הנתבעת כמנהלת פרויקטים, תבעה את הנתבעת לפיצויים לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק עבודת נשים. התובעת טענה כי הנתבע לא הצליח לשלבה מחדש בתפקידה לאחר חזרתה מחופשת הלידה, וכי הנתבע הפר את זכויותיה בכך ששינה את תנאי העסקתה וגרם לה להתפטר. בית הדין מצא כי התובעת אכן עבדה בעבודות נוספות לצד עבודתה אצל הנתבעת, וכי הנתבעת הייתה מודעת לכך טרם חופשת הלידה של התובעת. עוד קבע בית הדין כי הנתבעת לא נתנה לתובעת הזדמנות אמיתית לחזור לעבודה ולהשתלב מחדש בתפקידה. מעשיה של הנתבעת, שכללו שינוי שעות עבודתה של התובעת וחייבתה לעבוד בשעות אחר הצהריים שלא כמו לפני יציאתה, כמו גם השמעת ביקורות והאשמות בלתי מוצדקות, היו בחוסר תום לב ובניסיון לעקוף את חוק עבודת נשים. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי התובע לא פוטר, אלא התפטר. לפיכך, נדחו תביעותיה של התובעת לפי חוק עבודת נשים לפיטורים אסורים ולפיצויים נלווים. לאור הפרותיה של הנתבעת את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת חוק עבודת נשים, הורה בית הדין לנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪ בגין הפרת סעיף 9א לחוק עבודת נשים, ו-25,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. יתר טענות התובע, לרבות בגין התעמרות בעבודה, פגיעה במוניטין ופיצויים לפי חוק הודעה מוקדמת לעובד, נדחו מחוסר ראיות.