ת"פ 51546-06-11

תקציר

הנאשם, זוהיר חאלד, הודה בכתב האישום המתוקן המייחס לו חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק ונשיאה והובלה של נשק, במסגרת הסדר טיעון. מהעובדות עולה כי בין ח'אלד למתלונן, מועתז אבו דאוף, היה סכסוך שקדם לאירועי ה-9 ביוני 2011, שבעקבותיו ירה ח'אלד מספר כדורים לעבר אבו דאוף ופגע ברגלו הימנית. כתוצאה מכך סבלה המתלוננת משבר בעצם הירך הימנית ונזקקה לניתוח. דודו של ח'אלד העיד מטעמו, והעיד על תכונותיו החיוביות ועל האפשרות לשיקומו. תסקיר שירות המבחן על ח'אלד היה חיובי באופן כללי, אך ציין את חוסר התובנה שלו לגבי קשייו. התביעה הדגישה את חומרת העבירות וביקשה עונש מאסר ממושך, בעוד ההגנה ביקשה לבדל תיק זה מאחרים והדגישה את עברו הפלילי הנקי של חאלד, גילו הצעיר ומכובדות משפחתו. השופט הכיר בחומרתן של עבירות נשק ובתוצאותיהן האפשריות, וציין כי החזקת נשק שלא כדין עלולה ליפול לידיים הלא נכונות. הוא גם הכיר בנסיבותיו האישיות של ח'אלד ובנסיבות הפשע, כולל העובדה שזו הייתה העבירה הראשונה שלו, ושהוא הודה באשמה ובכך חסך זמן שיפוטי. בשקלול גורמים אלה, גזר השופט על ח'אלד בסך הכול שמונה שנות מאסר, בניכוי הזמן שריצה מאז ה-21 ביוני 2011, ו-18 חודשי מאסר על תנאי נוספים. השופט ביקש להעביר מסר מרתיע תוך התחשבות גם בנסיבות מקלות. גזר הדין נשמע בפומבי, ולחאלד יש זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.