ת"פ 48454-07-22

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה תחת השפעת חומרים משכרים והחזקת סכין שלא כדין. בהתחשב בנסיבות העבירות, בערכים בהן הפרו ובמדיניות הענישה הרווחת, קבע השופט את טווח הענישה הראוי שבין מאסר מותנה לעשרה חודשי מאסר. לאחר מכן שקל השופט אם לבטל את ההרשעה, דבר שנעשה רק במקרים חריגים. תסקיר שירות המבחן הרשים את השופט, וציין את גורמי הסיכון של הנאשם אך גם את סיכויי שיקומו, התרשם ממאמציו לבחון את התנהלותו ומנכונותו להשתלב בטיפול. השופט הגיע למסקנה כי במקרה זה, הנאשם נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם ניתן להימנע מהרשעה. השופטת ביססה זאת על ניסיונות השיקום הכנים של הנאשם, הסיכון הנמוך שיפגע שוב, העובדה שמעשיו לא היו מהחמורים בחוק העונשין וגילו הצעיר, וקיבלה את העובדה שהרשעה עלולה לפגוע בסיכויי התעסוקה העתידיים שלו. בסופו של דבר החליט השופט לבטל את ההרשעה ובמקום זאת לגזור על הנאשם עבודות שירות, צו מבחן והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה חוזרת בתוך שנה. השופט גם הטיל איסור נהיגה לשלושה חודשים, סיווג ב', והורה על השמדת המוצגים. הנאשם הודה בהתחייבותו להימנע מפגיעה חוזרת.