ת"צ 54491-01-15

תקציר

התיק נסוב סביב תחולת חוק הגנת הצרכן על חברת תעופה זרה המפעילה טיסות לישראל וממנה, איזיג'ט, שאין לה נציגות בישראל. התובעת, שהגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, טענה כי פעילותה של איזיג'ט בישראל וייצוגה בארץ באמצעות ספק שירותי תעופה, יחד עם גורמים נוספים, צריכים להכפיף את חברת התעופה לחוקי הגנת הצרכן בישראל. מנגד, איזיג'ט טענה כי החוק הישראלי אינו חל על חברות תעופה זרות ללא נציגות מקומית, וכי יש להחיל במקומו את הדין האנגלי, כאמור בתנאי השימוש של החברה. בית המשפט בחן את היקפו הטריטוריאלי של חוק הגנת הצרכן ומצא כי נוכחותה של איזיג'ט בישראל באמצעות ספק שירותי התעופה שלה אינה מספיקה כדי להפעיל את תחולת החוק. פעילותה של חברת התעופה בישראל הייתה מוגבלת ואינהרנטית לפעילותה בחו"ל, והשירותים שסיפקה חברת הצד השלישי לא הספיקו לביסוס נוכחות מקומית. כמו כן, בית המשפט עמד על כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוקי הגנת הצרכן ומצא כי אילו רצה המחוקק להחיל דינים אלה על חברות תעופה זרות ללא נוכחות מקומית, היה קובע זאת במפורש, מה שלא היה המקרה. בנוסף, גורמים ישראליים רשמיים הביעו את עמדתם כי חוקי הגנת הצרכן אינם חלים על חברות תעופה זרות ללא ייצוג בישראל. בית המשפט ניתח גם את סעיף ברירת הדין בתנאי השימוש של איזיג'ט, שהגדיר את הדין האנגלי כחוק החל. בית המשפט קבע כי הסעיף אינו מפלה וכי חוק החוזים האחידים אינו מבטל אותו. מאחר שהתביעה נסמכה בעיקר על דיני הצרכנות הישראליים, הגדרת הדין האנגלי כדין החל ערערה את בסיס התביעה. לסיכום, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וקבע כי התובע לא הוכיח סיכוי סביר להצלחה. הקביעה כי דיני הצרכנות בישראל אינם חלים על המקרה לא הותירה צורך לדון בתנאים אחרים לאישור התובענה הייצוגית. כל צד יישא בעלויות שלו בשל החידוש של הנושא.