ע"פ 34957-08-15

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שביצע עבירות ציד ומבקשת להימנע מהרשעה והחרמת נשקו. בית המשפט דן בשאלה האם הצליח הנאשם להוכיח כי ההרשעה תפגע קשות ובלתי מידתית בסיכויי שיקומו המצדיקים הימנעות מהרשעתו. הדיון התמקד בהשפעה הפוטנציאלית של ההרשעה על סיכויי קידומו של הנאשם בקריירה, ובפרט בתפקידו כמנהל בית ספר. בית המשפט התייחס למקרים קודמים ולהבחנה בין המשפט הפלילי לדין המשמעתי, והדגיש כי הליכים משמעתיים נבחנים לגופו, ללא קשר להרשעה פלילית. נטען כי ההרשעה עצמה לא תגרום נזק בלתי מידתי, והגוף המשמעתי ישקול את כל הגורמים הרלוונטיים. הכרעת הדין התייחסה גם להחרמת נשקו של הנאשם, והדגישה את תפקידו כסנקציה מרתיעה מפני ציד בלתי חוקי. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא, ולא מצא כל טעות בדין שתצדיק התערבות וקיבל את הערעור. השופטים, א' הלמן, י' שטרית וש' דבור, הגיעו למסקנה כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להצדיק הימנעות מהרשעה וכי החרמת הנשק הייתה אמצעי הרתעתי לגיטימי.