עחדל"פ 74689-02-26

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו בפסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים הנורמטיביים: **ניתוח פסק דין - ע"א 74689-02-26 (בית המשפט העליון)** **מבוא:** פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר הורה על ביטול הליך פשיטת רגל בעניינו של המערער, ישראל בן עמי. השופטת דפנה ברק-ארז (בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופטת גילה כנפי-שטייניץ) דחתה את הערעור על הסף, תוך יישום עקרונות יסוד בדיני פשיטת רגל והדגשת חובת תום הלב. **עובדות רלוונטיות (כפי שעולות מפסק הדין):** 1. **תחילת ההליך:** ביום 23.5.2018, בית המשפט המחוזי נתן צו כינוס לנכסי המערער, לבקשת נושה ובהסכמת המערער, מכוח סעיף 6 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. באותה עת, כנגד המערער הוגשו 11 תביעות חוב בסך כולל של למעלה מ-900,000 שקלים. 2. **נכס מקרקעין:** המערער ירש חמישית מזכויות הבעלות בנכס מקרקעין בנתיבות, בו הוא מתגורר, לאחר פטירת אביו. יתר החלקים ירשו ארבעת אחיו. 3. **חוסר שיתוף פעולה:** לאורך ההליך, המערער לא שיתף פעולה באופן עקבי. בית המשפט המחוזי נקט גישה מקלה, אף ביטל הכרזה על המערער כפושט רגל על מנת לאפשר לו לעסוק בתיווך מקרקעין ולסייע לקופת הכינוס, אך ללא הועיל. 4. **הכרזה כפושט רגל ומינוי נאמנת:** ביום 11.1.2021, המערער הוכרז כפושט רגל, והמשיבה, עו"ד רות שווץ בר, מונתה כנאמנת לנכסיו. 5. **מינוי כונסת נכסים:** ביום 25.6.2023, לאחר שהמערער לא הצליח לפדות את זכויותיו בנכס, בית המשפט המחוזי הורה על מינוי הנאמנת ככונסת נכסים ביחס לנכס, והסמיכה לבצע כל פעולה הדרושה למימושו, נוכח "העדר שיתוף פעולה מוחלט מצד [המערער] ואי עמידה בתנאי ההליך, לרבות התנהלותו בכל הנוגע למכירת הנכס". 6. **ערעור קודם:** ערעור על החלטה זו נדחה בבית המשפט העליון (ע"א 5277/23), אשר התייחס להתנהלות המערער כ"דוגמה ומופת לניצול הליכי משפט והפרת חובת תום הלב", וציין כי מטרת פעולותיו של המערער הייתה "לדחות את הקץ" ולטרפד מימוש חלקו בנכס. 7. **המלצה לביטול ההליך:** ביום 14.12.2025, הנאמנת עדכנה כי החלה לפעול למימוש הנכס, אך נתקלה בקשיים עקב אי-שיתוף פעולה של המערער ושאר היורשים. נוכח מגורי המערער בנכס, קצבאות המחיה שלו וחוסר שיתוף הפעולה, ההיתכנות למימוש נפגעה. הנאמנת המליצה, לאחר התייעצות עם כונס הנכסים הרשמי, לבטל את הליך פשיטת הרגל. 8. **החלטת בית המשפט המחוזי (ההחלטה מושא הערעור):** בית המשפט המחוזי קיבל את המלצת הנאמנת והורה על ביטול הליך פשיטת הרגל, תוך ביטול צווי עיכוב הליכים, צווי מימוש ופינוי, אך מבלי לגרוע מתוקף הקניית הזכויות לקופת פשיטת הרגל. ניתן צו איסור דיספוזיציה על חלקו של המערער בדירה. נימוק בית המשפט: "פעל בהליך בחוסר תום לב כבד, תוך התעלמות מהנדרש ממנו ובכלל זאת לא שילם כלל את התשלומים שהוטל עליו לשלם ולא הגיש דוחות כלכליים". 9. **הערעור הנוכחי:** המערער, הפועל ללא ייצוג, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה שיש להשיב על כנם את הליך פשיטת הרגל וצו עיכוב ההליכים. הוא דחה את טענות חוסר תום הלב והדגיש את רצונו שהנושים יקבלו כספם. הוא הפנה לתביעה כספית שהגיש (ת"א 39007-03-25) אשר לטענתו צפויה להניב סכום כסף נכבד, וסבר שיש להותיר את הליך פשיטת הרגל תלוי ועומד עד להכרעה בתביעה זו. במקביל הוגשה בקשה לסעד זמני. **ניתוח משפטי:** 1. **עקרון תום הלב בהליך פשיטת רגל:** * **עקרון יסוד:** פסק הדין מדגיש באופן חוזר ונשנה את היותו של הליך פשיטת רגל "הזדמנות ייחודית" לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית. עם זאת, הדגש מושם על כך שהזכות להליך זה מלווה ב"דרישה להתנהלות תמת לב מצדו". (פסקה 9). * **יישום:** התנהלות המערער, כפי שתוארה בפסק הדין, נדונה בחומרה רבה. ההתנהלות כללה אי-עמידה בצו התשלומים, אי-הגשת דוחות כלכליים, הימנעות משיתוף פעולה, נקיטת הליכי סרק, והערמת קשיים במימוש הנכס. התנהלות זו נחשבת לחוסר תום לב קיצוני, אשר "אינה עולה בקנה אחד עם חובה זו, אף לא בקירוב" (פסקה 10). * **השלכות של חוסר תום לב:** חוסר תום לב מהווה עילה לביטול הליך פשיטת הרגל. בית המשפט המחוזי, למרות שניתנו למערער "הזדמנויות לתקן את דרכיו", ראה כי המערער "לא השכיל להפיק תועלת מהגישה המקלה" (פסקה 10). מכאן, שהתנהלות זו מצדיקה את ביטול ההליך. 2. **סמכות בית המשפט לבטל הליך פשיטת רגל:** * **שיקול דעת רחב:** פסק הדין מאשר את שיקול הדעת הרחב הנתון לבית המשפט של פשיטת רגל. שיקול דעת זה מתבסס על מומחיותו של בית המשפט והתרשמותו הישירה מבעלי הדין. (פסקה 10). * **בחינת ההליך:** בית המשפט העליון בוחן את החלטת בית המשפט המחוזי, ובהיעדר פגם מהותי, נמנע מהתערבות. ההחלטה על ביטול ההליך נתפסת כהחלטה נכונה ומוצדקת בנסיבות העניין. 3. **השפעת הליכים משפטיים מקבילים (תביעה כספית):** * **"תקווה ערטילאית":** המערער טען כי תביעה כספית שהגיש מצדיקה את השארת הליך פשיטת הרגל על כנו. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי "אין די בתקווה ערטילאית לזכייה בתביעה כדי לשנות מן המסקנה שלפיה אין תוחלת להמשך קיומו של הליך פשיטת הרגל". (פסקה 11). * **התנהלות דיונית:** בית המשפט אף מציין כי התביעה הכספית נמחקה ביום 18.12.2025 עקב אי-תשלום אגרה, למרות הפחתה משמעותית, וערעור על מחיקה זו נדחה. בכך, מצביעים הדברים על דפוס התנהלות של ניסיונות לדחות את הקץ, ולא על בסיס איתן להמשך ההליך. (פסקה 11). 4. **הגישה המקלשת מול חובת הדין:** * **גישה מקלה:** פסק הדין מתייחס לכך שבית המשפט המחוזי נקט "גישה מקלה, הרבה לפנים משורת הדין" (פסקה 3) ואף "במידת החסד" (פסקה 10). * **היעדר תועלת:** למרות הגישה המקלה, המערער לא שינה את התנהלותו. נקודה זו מחזקת את ההצדקה לביטול ההליך, שכן כל האפשרויות הדיוניות לסיוע לחייב מוצו ללא תוצאה. 5. **הלכת "דוגמה ומופת":** * הפסיקה הקודמת (ע"א 5277/23) הגדירה את ההליך כ"דוגמה ומופת לניצול הליכי משפט והפרת חובת תום הלב". הגדרה זו, המשקפת את חומרת ההתנהלות, משמשת כבסיס גם להחלטה הנוכחית. 6. **דחייה על הסף:** * בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, הערעור נדחה על הסף. דחייה זו נעשית, במקרה זה, "אף מבלי להידרש לתשובה", מכיוון שבית המשפט העליון לא סבר שנפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. **חידושים נורמטיביים/דגשים:** * **חיזוק עקרון תום הלב:** פסק הדין מהווה חיזוק נוסף לעיקרון כי הליך פשיטת הרגל אינו "מגרש משחקים" לחייב, אלא הליך הנתון לפיקוח הדוק, הדורש שיתוף פעולה מלא והתנהלות תמת לב. חוסר תום לב קיצוני, ובפרט שימוש בהליכים לדחיית הקץ ולטרפוד מימוש נכסים, יוביל לביטול ההליך. * **הגנה על קופת הנושים:** למרות הצהרות המערער על רצונו שהנושים יקבלו כספם, התנהלותו בפועל מנעה זאת. ביטול ההליך, במקרים מסוימים, נועד אף הוא להגן על האינטרס של הנושים, כאשר המשך ההליך הופך לבלתי יעיל ואף מזיק. * **משמעות הליכים מקבילים:** התנהלותו של המערער בהליך הפשיטת רגל, לרבות ניסיונותיו לדחות את הקץ בהליכים נפרדים (כמו התביעה הכספית), נלקחה בחשבון, והוכחה כחסרת בסיס ממש. **מסקנה:** בית המשפט העליון דחה את הערעור על הסף, ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את הליך פשיטת הרגל בעניינו של המערער. ההחלטה משקפת את מדיניות בתי המשפט המחייבת תום לב ושיתוף פעולה מצד חייבים בהליכי פשיטת רגל, ומאשרת את סמכותם של בתי המשפט לנקוט צעדים דרסטיים, כגון ביטול הליך, כאשר התנהלות החייב מנוגדת לעקרונות אלו. ---