עע"מ 6550/23

תקציר

המערערת הגישה בקשה לפטור אותה מהגשת ערעורה וכתבי טענות אחרים למשיבים 2, 4 ו-15 לפי תקנה 136(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. כלל זה מאפשר לבית המשפט להורות כי אין צורך בהגשת ערעור למשיבים שאינם הנוגעים בדבר, כל עוד מתקיימים שני תנאים: 1. בית המשפט שוכנע כי למשיב אין עניין ישיר בערעור, וזכויותיו לא יוגבלו ולא ייפגעו. 2. מעורבותו של המשיב תגרום למורכבות מיוחדת שתוביל לבלבול ולתהליך ממושך. השופט קבע כי יש לדחות את בקשתה של המערערת משום שלא עמדה בתנאים. ראשית, המערערת לא טענה ולא הבהירה כיצד לא תיפגע זכויותיהם של המשיבים 2, 4 ו-15, וזו סיבה מספקת לדחות את הבקשה. שנית, השופט לא השתכנע כי מעורבותם תוביל למורכבות יוצאת דופן. טענת המערערת בדבר הנטל הכלכלי הכרוך בהגשת מסמכים למשיבים אלה המצויים ברחבי הארץ לא הייתה משכנעת, שכן מדובר בתופעה שכיחה במקרים רבים והמערערת הצליחה בעבר להמציא להם מסמכים. לפיכך, על המערערת להגיש את ערעורה וכתבי טענות אחרים למשיבים אלה בתוך שבעה ימים.