ע"א 4390/21

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לעיכוב הליכי הוצאה לפועל. נכסיו של המבקש הועמדו לכינוס נכסים עקב פשיטת רגל, והצו בוטל מאוחר יותר לאחר שנמצא כי המבקש לא עמד בהתחייבויותיו. המבקש ערער על החלטה זו אך נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, בבקשה לעכב את הביצוע עד להכרעה בערעור. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה, בנימוק שהמבקש לא עמד בשני התנאים הנדרשים לסעד של שהייה זמנית: סיכוי טוב להצלחה בערעור ונזק בלתי הפיך ללא שהייה. בית המשפט ציין כי הליכי ההוצאה לפועל עצמם אינם גורמים לנזק בלתי הפיך, והמבקש לא הביא ראיות מספיקות לכך שייגרם לו נזק כזה. מאחר שהמבקשים לא הוכיחו כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך, דחה בית המשפט את הבקשה והותיר את הליכי ההוצאה לפועל ללא פגע. החלטה זו התקבלה מבלי לדון לגופו של הערעור, והמבקש אחראי לכיסוי הוצאותיו המשפטיות.