רע"א 7945/99

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון דן בערעור בעניינו של המשיב מס' 1, אשר הוכרז פושט רגל וביקש מבית המשפט רשות להמשיך ולהתגונן במספר תביעות משפטיות הנוגעות לחובות תלויים ועומדים. בית המשפט התיר זאת תחילה למרות התנגדות הנאמן שמונה לנכסי המשיב. הערעור נסוב סביב סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל, הקובע כי מרגע שניתן צו כינוס נכסים, על הנושים להגיש תביעות נגד החייב רק ברשות בית המשפט ובתנאים קבועים. הדבר מבטיח כי כל תביעות החוב יוסדרו באמצעות הנאמן, המנהל את נכסי החייב לחלוקה שוויונית בין הנושים. מתן אפשרות לפושט הרגל לנהל באופן עצמאי את הגנתו עלול לפגוע במטרה של הליך פשיטת הרגל של איגום וחלוקה יעילה של נכסים. יתר על כן, לנאמן נתונה הסמכות להעריך את כשרותם של חובות, ואף לערער על פסקי דין של בתי משפט לפי הצורך, תוך שלילת טענת המשיב כי עליו לתת תוקף לתביעות בעצמו. בית המשפט העליון ציין כי הנאמן כבר החל לטפל בתביעות וכי מתן אפשרות להליכים משפטיים נפרדים עלול לעכב את ההכרעה. בכך ביטל בית המשפט את פסק הדין המחוזי, שחייב את כל תביעות החוב להיבחן על ידי הנאמן, בהתאם למטרות מערכת פשיטת הרגל של הליך יעיל ואחיד להסדר. החלטה זו משקפת את אחריותו של הנאמן לשמור על האינטרסים באופן שוויוני, ולהבטיח את סיומו המהיר של הליך פשיטת הרגל.