ת"א 2449/98

תקציר

התובעת, שהייתה בעלת מבנה תעשייתי שהושכר לחברת אשד חידוש צמיגים ומוצרי גומי בע"מ ("החברה"), יחד עם בעלה המנוח, חתמו על שטר משכנתא ומסמכים נוספים הקשורים לנכס. מטרת מסמכים אלה הייתה לשמש כבטוחה להלוואות שקיבלה החברה מהבנק הנתבע לצורך פירעון חובותיה לתובעים בגין דמי שכירות. כעת מבקש התובע להכריז על המשכנתא והמסמכים שבאו בעקבותיה בטלים ומבוטלים, בטענה כי הם נחתמו בכפייה וללא הסבר או גילוי נאות מהבנק, בניגוד לחוק הבנקאות וחוק החוזים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הבנק הנתבע. בית המשפט קבע כי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענותיה, וציינה כי שטר המשכנתא ומסמכים נוספים נחתמו מרצון ובהבנה. עדותה של התובעת לא הייתה משכנעת, בעיקר בשל סתירות עם תצהירה הקודם, בעוד שעדות ההגנה הייתה אמינה יותר. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי התובעת, אדם נאור ומשכיל, הבינה את השלכות מעשיה ובחרה לקחת את הסיכון, תוך הסתמכות רבה על בעלה. לא הובאו ראיות לכפייה או הטעיה מצד הבנק, וטענותיה של התובעת בדבר אי גילוי המידע על ידי הבנק נדחו, שכן היא כבר הייתה מודעת למצבה הכלכלי של החברה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪ + מע"מ.