ת"צ 22802-01-21

תקציר

פסק הדין דן בנסיבות בהן יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. על פי חוק תובענות ייצוגיות, סעיף 7(א), אם בקשה קודמת לאישור או תובענה ייצוגית קודמת תלויה ועומדת בשאלות משותפות של עובדה או משפט, לבית המשפט שיקול דעת להעביר את הדיון לבית המשפט הדן בבקשה הקודמת. האפשרויות העיקריות העומדות בפני בית המשפט הן לאחד את הדיונים בבקשות מתחרות, לנהל את ההליכים במקביל או להורות על איחודם. בדרך כלל, בית המשפט ייתן עדיפות לבקשה הראשונה שתוגש, כל עוד היא איכותית, רצינית ומבוססת. השופטת הפעילה שיקול דעת זה במקרה הנוכחי, ובחרה שלא לתת משקל לסדר הכרונולוגי שבו הוגשו שלוש בקשות בפרקי זמן מינימליים של שעה. במקום זאת, השופטת שמה בראש סדר העדיפויות את טובת הקבוצה ואת הנסיבות הייחודיות סביב הגשת הבקשות. כל שלוש הבקשות יאוחדו לבקשה אחת מתוקנת, שתבטיח את טובת הקבוצה ותייעל את התהליך. לרשות המבקשים עומדים 30 יום להגיש בקשה מאוחדת זו. בית המשפט לא יחזיר את האגרות בגין שתיים מתוך שלוש הבקשות, שכן אין לו שיקול דעת בענייני שכר טרחה אלא במקרים מפורשים. לפיכך, האגרות יוחזרו בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.