ת"א 37809-07-14

תקציר

פסק דין זה מפרט את עובדותיה של תביעה אזרחית בה מאשימים התובעים את הנתבע, רואה חשבון ובעל נכס, בכך שלא העביר את כל הכספים שנתנו לו לצורך עסקאות נדל"ן, שהיו חלק מתרמית. התובעים, שלא היה להם קשר ישיר עם הצדדים השלישיים המעורבים בעסקאות, טוענים כי הנתבע שימש כמתווך ונאמן שלהם, אך הוא מתעקש שהוא היה רק שליח. בית המשפט פוסק לטובת התובעים, ומגיע למסקנה כי הנתבע לא פעל כשליח גרידא אלא היה איש סודם של התובעים. הוא קיבל מהתובעים כ-3 מיליון שקל לצורך העברתם לצד שלישי, אך לא הצליח להעביר את כולו ושמר חלק לעצמו. השופט מציין כי תפקידו של הנאשם לא היה מבוטל וכי טענתו להיות שליח פסיבי אינה אמינה ואינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות. עוד יצוין, כי הנתבע לא סיפק כל תיעוד של הסכומים שקיבל והעביר, דבר שהיה על רואה חשבון מניסיונו לעשות. השופטת דוחה גם את טענת הנתבע כי התובעים ויתרו על טענותיהם נגדו, וקובעת כי מסמך זה נועד להגן על הנתבע מפני תביעות שאינן קשורות לכספים שהוחזרו. בהתייחס לכספים שהנאשם שלשל לכיסו, קובעת השופטת כי על הנתבע להשיב את יתרת הכספים, בסך 1,950,000 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט. בנוסף, השופטת דוחה את התביעה נגד צד שלישי, שכן התובעים הבהירו כי אינם תובעים סכומים כלשהם שהועברו לאותו אדם.