ת"א 26907/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב התרסקות המסוק שבה נהרגו הטייס, מר אהוד גוטמן, והנוסע, מר אברהם פורת. התביעה הוגשה נגד מדינת ישראל - רשות התעופה האזרחית, יורשי הטייס המנוח, חברת התעופה של המסוק (בבעלות הנתב) ומבטחת המסוק על ידי בן זוגו של מר פורת, ידועה בציבור ובנו. המסוק התנגש בכבלי חשמל וגרם למותם. התובעים טענו לרשלנות ולהפרת חובה חקוקה, ואילו הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי הטייס המנוח אשם. בית המשפט קבע כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של הטייס המנוח. דו"ח החקירה ועדי ראייה תמכו במסקנה זו. הטייס טס בגובה נמוך מאוד, מתחת לגובה המינימלי המותר, ולא הבחין בחוטי החשמל. בית המשפט דחה את האפשרות של תקלה טכנית או גורמים אחרים, ומצא את טעותו של הטייס כסיבה הסבירה. באשר לאחריותם של גורמים אחרים, זיכה בית המשפט את רשות התעופה האזרחית, רשות שדות התעופה וחברת החשמל מכל רשלנות. בית המשפט הכיר בכך שמתן אפשרות למסוקים לטוס מתחת לאזורים מסוימים ללא הגדרה ראויה ברשות לתכנון ופיתוח אינו ראוי, אך הדבר לא תרם לתאונה. הטייס המנוח היה האחראי הבלעדי למעשיו. גם חברת הביטוח נמצאה אחראית, שכן הפוליסה לא שללה במפורש את הנסיבות הספציפיות של התאונה. בית המשפט פירש את חוק חוזה הביטוח ומצא כי המבטחת לא יכלה לצפות באופן סביר לפטור עצמה מאחריות לחריגות קלות או חמורות מתקנות הנתבים. פעולות הנתב לא היוו רשלנות רבתי, והפוליסה חלה. בהמשך לפיצויים, חישב בית המשפט את הפסדי השכר, הפסדי הפנסיה, אובדן שירותים, כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. לאחר ניכויים חושב סך הנזק לעיזבון בסך 3,760,524 ₪. בקשת התובעים לסכום שבסמכות בית משפט השלום נענתה, וחברת הביטוח חויבה לשלם 2.5 מיליון שקל, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. תביעת התובעים נגד מדינת ישראל - רשות התעופה האזרחית נדחתה, ולא נפסקו הוצאות. גם ההודעות לצדדים שלישיים נמחקו או התקבלו, למעט ההודעה ששלחו הנתבעים לחברת הביטוח, שבגינה נפסקו הוצאות.