בג"צ 10609/07

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה שהגישו העותרים, תוך שהוא מדגיש מספר סוגיות מרכזיות. ראשית, השיהוי בהגשת העתירה והיעדר גילוי מהותי יכלו להצדיק באופן עצמאי את דחייתה. לגופו של עניין, בחן בית המשפט את תחולתו של צו ארעי הנוגע ל"תושבי האזור" והגיע למסקנה כי לעותרים, על אף היותם רשומים במרשם הפלסטיני, אין זיקה מהותית לאזור, ולכן הצו הזמני אינו ישים. הוויתור הקודם של העותרת על אזרחותה הישראלית נחשב מכוון ויעיל מבחינה משפטית, נוכח כוונתה להגר לירדן ולבסס בה חיים. בית המשפט דחה גם את טענת העותרת כי הוטעתה על ידי פקידי משרד הפנים, ציין את הזמן הרב שחלף מאז האירועים והדגיש כי העותרת ויתרה מרצון על אזרחותה כאשר ירדן נחשבה למדינת אויב. בנוסף, בית המשפט מצא כי לא העותרים ולא ילדיהם עמדו בקריטריונים להשבת או רכישת אזרחות ישראלית על פי חוק האזרחות או הכניסה לישראל. יתר על כן, בית המשפט נימק זאת בכך שהשהייה הבלתי חוקית ארוכת השנים של העותרים בישראל מחלישה כל תביעה למעמד מטעמים הומניטריים. בית המשפט קבע כי שיקול הדעת המופעל על ידי משרד הפנים באי מתן מעמד מצוי בגבולות הדין, ואין נסיבות הומניטריות חריגות המצדיקות התערבות שיפוטית. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.